הוי כנרת שלי

ואני ממשיך את המסע מהאי ואבו מסמס דרך הלשון, עובר מתחת לבית ירח ומגיע אל בית השוחט בכנרת המושבה

בין חוף כנרת הקיבוץ לבין בית ירח מפריד כביש מצד דרום והירדן הזורם ברכות ובחרישיות שלא מהעולם הזה ומצפון הואדי של בית ירח, ואם יש מקום יפה מזה אני לא מצאתי.

בית ירח הוא בית הספר שהייה חקלאי של בני הקיבוצים בעמק וישובי הסביבה, אני למדתי בו וילדי למדו בו גם כן ואני רחקתי מאוד מצור מחצבתי וילדי רחקו גם כן ונכדי כבר לא מכירים ויודעים את בית הספר הזה.

את החקלאות שלי למדתי בבית ירח ואני מאמין שלא רבים התלמידים שלמדו חקלאות בבית ירח אבל אצל יונה סטולר למדתי על גינות, ובואדי שהוא מקום טיפוחיה בליתי שעות מרובות. ראשית הקשרים שלי עם המין הנשי קשורים בואדי ואת ההבנה שכאן אני נפגש עם מה שהוא גדול ממני קלטתי בואדי, ועד היום אני מאמין שהישועה למקום בו אנחנו נמצאים כעת בארצנו תבוא מהמין הנשי.

מלבד החקלאות לא למדתי יותר מידי בבית ירח אבל המורה שלי לביקורת המקרא היה שלו והוא האדם שאחראי לקשר שלי לסיפורי המקרא, ומה שהוא לימד אותי חרוט בזכרוני. הוא שאחראי על הפילוסופיה שלי לאורך כול החיים שאין נושא שאסור לשאול עליו ולחקור אותו ורוח האדם חופשית ואין דת שבכלל זכאית לדכא ולשים חוקים וכללים על רוח האדם, ובית ירח הוא קן נשרים הצופה על הכנרת מהמצוק עליו הוא בנוי.

זהו הואדי של בית ירח

לאחר שנות דור באתי עם בנותי לבקר בבית ירח, הגענו לשעת ההפסקה הגדולה והנה הנערים והנערות רוקדים על הדשא ביחד עם יואל יהונתן והאם יש דרך להציג את הרוח של בית ירח יותר מהתמונה הזאת

יואל הוא מורה לחינוך גופני שנים רבות והוא מהידידים הטובים ביותר שיש לי, היום כאשר הוא פנסיונר הוא מטפל בבית הקברות של דגניה בו טמונה בתי ובית הקברות מטופח כפי שלא היה מעולם. אבל התמונה מצינת באלף סימנים את רוח בית ירח, רוח של חברותא ונינוחות בין המורים והתלמידים כפי שהייתה קיימת מאז הוסדו של בית הספר ואני מאמין עד היום.

ושזה לא יראה בעיניכם כמובן מאליו מפני שהיום שר החינוך הוא מהציונות הדתית וההדתה פושה בכול ובעלי הברית שהיו לנו בשנים שאני היית צעיר סטו מהדרך של הוריהם ומובילים אותנו למקומות שאין מהם חזרה בשם משיחיות שקר שבינה לבין דת אמיתית אין שום קשר. בבית ירח מצאתי רוח אחרת של שותפות שוות זכויות וחובות בין בנים ובנות לבין מערכת חינוך נהדרת בעלת מסורת של עשרות שנים רבות, והשלוה ירדה על ראשי.

ועכשו השחיה שלי נמשכת והולכת אל הדקל שפל הצמרת שטובל רגליו בכנרת שבבית הקברות של כנרת ונסיים בבית השוחט בכנרת המושבה שטובל את רגליו בכנרת גם כן