הגיג על הודו ועל בשמת

רעיה מספרת על הודו בסיפורים

אני מספר על הודו בסיפורים ובתמונות התמונות הן דרך נוספת לספר סיפורים אמנם יותר בצורת סיטואציות מאשר סיפורים אבל אני אוהב מאוד להביע את עצמי בתמונות מפני שמגוון האפשרויות להביע את עצמי הוא בלתי מוגבל ואין סופי. יש תמונות שמצליחות לי ויש שלא ובעיקר מפני שאני לא רק מצלם את התמונות אלא נותן להם גוונים וקוים וצורות שונות מאשר הצילום ולפעמים אני מצליח ולפעמים לא.

בהגיגים ניתנה לי האפשרות ליצור בדיוק את מה שאני יכול ושואף ליצור וזה נפלא מפני שאני יכול להריץ את הדמיון שלי לאן שהוא חפץ והדמיון הוא דבר מאוד רגיש וכדי שהוא יתפתח כראוי צריך לאפשר לו לעבוד באופן עצמאי ולבחור לעצמו את הנתיבים שלו.

בדרך כלל כאשר אני יוצר הגיג אני משתדל לתת להגיג נושא מסוים מפני שזאת התפיסה שגדלתי עליה מילדותי שלכול דבר יש סיבה ומסובב והדברים לא מתרחשים בר בשטח.

בהגיג הזה אני מנסה לתת לאותו מנגנון המכוון אותי ביצירת התמונות ובבחירת התמונות שאינו מובן לי בכלל ובבחירת הנושאים שאני עוסק בהם שמגיעים אלי מעולמות שונים ובבחירת התמונות לפוסט הזה אני משחרר את הכללים לגמרי ומציג את התמונות באופן משוחרר לחלוטין

גילגולה של תמונה

למרות שאני עוסק כרגע בהודו התמונה הזאת לא שייכת להודו בכלל תחילתה בשתי צפורים שצוירו לפי המידע שלי על ידי ביתי תמר שכשרון הציור שלה הוא ענקי ואינו בא לידי בטוי כפי שמגיע לו וזה מפני שהיא ברוכת כשרונות ועוסקת בדברים נוספים בעלי חשיבות רבה ביותר והציפורים ניכר עליהן שצוירו על ידי ילדה אבל יש בהן יופי ובגרות הרבה מעבר לציור של ילדה ואת העין שלי הן תפסו וניצלתי אותן לשילוב של עם עירום מפני שאני אובססיבי לעירום הנשי ומבחינתי הוא הדבר היפה ביותר הקיים בטבע.

וציירתי את ציור פעם ועוד פעם ועוד פעם בהזדמנויות שונות ותמיד היייתי מודע לזה שהעירום לא ברמה של הציפורים שצוירו על ידי הילדה

ועכשו במסגרת ההתחדשות שלי כאשר אני שותף לבלוג עם רעיה ויש לי פינת הגיגים משלי חדשתי את הציור פעם נוספת ובציור של הציפורים שלא ברור לי לחלוטין האם הן ציפורי טרף המנקרות בעירום או ציפורי שיר או ציפורי זרע לא נגעתי בכלל והתייחסתי אליהן בחרדת קודש ומכיוון שהיום אני מצייר עירומים הרבה יותר טוב מתקופות קודמות שלי אז שיפרתי את העירום

ומכיוון שהייתי מאושר מן התוצאה שלחתי את התמונה מידיית לתמר וקבלתי ממנה גם כן מידית תשובה שהציור לא שלה אלא של בשמת שציירה אותו לפני שלושים וחמש שנים

ושימו לב לכתובת המאוד מושקעת שלה לאימא באהבה שנכתבה או בגן או בכיתה א או שנוספה לציור על ידי אדם מבוגרומכיוון שנפלתי ככה שציירתי ציור שלה של עירום מבלי לשאול אותו ולה אין אפשרות לומר מילה האם היא מסכימה או לא אני מוסיף את הורסיה הראשונה שציירתי את הקומפוזיציה הזאת

ומבשמת לילדה מדלהי שגם כן צוירה על ידי בעשרות וריאציות וגם כן בצמד התמונות שאני מציג פה

והאם עולה בדעתכם צמד תמונות של הילדה היחפה הזאת שמסתובבת לה לבד ברחובות דלהי שלקחה תשעה קבין של יופי

וצמד נוסף של תמונות הקשורות זו בזו

ספק ילדה ספק אימא

הילד הישן על השולחן ושני הכלבים הישנים מתחת לשולחן

ובגרסה נוספת שלה

ועוד אחת בקטנה

ורעיה תמשיך ותכתוב ואני אמשיך בהגיגי ובתמונותי ונחיה כולנו בשלום

מוכרת התירס הקלוי והילדה עם התפוח

הנער הישן בין קורות הברזל של הגשר מעל הימונה שהוא אחד מהסואנים בעולם

הרג'סטנית שלי

שומרי הכפר באינטרפטציה שלי