היכן שאני נמצא

היי ידידי

אני רוצה לספר לכם קצת על המחוזות בהם אני נמצא וכרגע טכנית בגיל שלי אני חוגג בימים אלה את שנת השבעים ושמונה שלי ומעשית אלו הימים הראשונים שלי בחיים שלי שאני עסוק נטו בי ובחיים שאני חי בימים אלו ואני לוגם מהם הנאה במלוא הלוגמיים

אין לי בעיות פרנסה וזה לא מפני שאני ורעיה עשירים גדולים אבל הבטחון הכלכלי ישנו ורעיה היא שדה משחת ומנהלת את החיים שלי על כול תחומי החיים שלהם בצורה מרגשת וביחד עם הילדים שלי אני בטוח שמה שלא יקרה הם ורעיה לא יתנו לי ליפול ואני צריך להסדיר נושא אחד שהוא הלב של הצוואה שלי שאני לא רוצה שיאריכו את החיים שלי וכאשר אפול יניחו לי ללכת בדרכי האחרונה בשקט ובנעימות ובצורה שתכבד את החיים שאני חי ולמרות שאני חזק ואני לא מאמין שאפשר להחזיק אותי בחיים נגד רצוני אז לעולם אי אפשר לדעת.

ומכיוון שהחיים שלי היום עוסקים בי נטו אז לבריאות שלי אני הולך כול שבוע שמונים אלף צעדים שנמדדים על ידי הטלפון שלי שצמוד אלי כול שעות היום והלילה וזאת משימה שדורשת התמודדות והתמדה אבל התמורה שווה את המאמץ וזה גורם לי אושר רב וביחד עם הטיפול במחלת הסכרת שלי שהיא בהחלט לא קלה ודורשת טיפול יום יומי קפדני ואני ממשיך ומתמיד בכך עשרות שנים בעזרת רעיה וצוות רפואי נהדר שמטפל בי במסירות אין קץ ואין לי מילים לתאר כמה אני אסיר תודה

ובמקביל אני מתמודד עם הבלוג שלי שההתיחסות שלי אליו עברה שינויים במשך השנים וממוגול כזה שיושב על לוח השיש המדהים שהבאנו מהודו והעיטורים בטכניקות שנעשו במסורת של האמנים שיצרו את הטאג מאהל ויפה ממנו לא קיים והמוגול הזה עם רגליים וידים דקות ואצבעות כקורי עכביש וראש גדול על צוואר דק ועיניים ענקיות ומלאות חמלה ולגלוג חוזה בכול מה שאני עושה ויוצר לפעמים בהסכמה ולפעמים עם חילוקי דעות

והיום עם העיסוק בבלוג הוא נהפך לענק שלש בי בידיו הענקיות ודורש ממני להמשיך ביצירה של הבלוג ובעזרת הענק והבלוג אני ממשיך הלאה והלאה ולאן אני לא יודע ובודאי שלא מבין.

ובלי כמה מילים על הבלוג שלי ושל רעיה אי אפשר ובעיני הדברים שפרסמתי של חייא בבלוג שלי יש להם משמעות מיוחדת וקודם כול בעצם המסר שחייא מעביר בדברים שלו ושנית ברמת המילים שלו ואני מציע לכול מי שמעוניין לכתוב מילים בכול נושא שיחפוץ ואני אפרסם בהגיגים שלי והדבר יפרה את ההגיגים וההגיגים יפרו את הבלוג

וברקע יש את התמונות שבהם נתתי קפיצה ענקית וממפלצות אני יוצר תמונות וצילורים וציורים שבעיני הם נפלאים ואני לא יכול לבקש יותר מזה

כמה עומק יש בהבעה של הילדה הזאת שאיני זוכר מי היא ואיני זוכר היכן צילמתי אותה ובעצם יש לי זכרון מעומעם

אולם לא מספיק כדי לומר כמה מילים

פורטרט עצמי שלי כהשתקפות בחלון זכוכית בבר בהונג קונג

רעיה במדיטציה בכר דשא בטיול שטילנו עם נועה ואיתי כשהיו ילדים קטנים לכלניות בקיבוץ כרמיה

צילום מעובד של נועה נכדתנו הבכירה שתלוי בבית של מירב ורוגר בניו יורק כחלק ממבחר עבודות שלי שתלויות בבית של רוגר ומירב

הנסיון לאפיין את נכדנו איתי נדון לכשלון מראש מפני שאיתי שהוא היום בצבא הוא מורכב ורב ממדים בקומפוזיציה יש ים ושובר גלים וספינה וציפור בשמים ובעיקר את איתי וזה מסבא שלו

הפורטרט מופיע אצלי בעשרות ורסיות ובכולן הוא מרשים ואת זה שמתי מפני שהוא האחרון שיצרתי

עיבוד של פסל של תומרקין באוניברסיטת תל אביב