דמיון פרוע

בקשה לי לצופים והיא שמי שהתמונות מסלידות אותו שיעזוב את הפוסט מהתמונה הראשונה ולא יסבול מההתפרעות שלי מפני שבפוסט הזה אני משחרר את חרצובות הדמיון שלי והולך עם האמנות שלי עד הסוף וכמה תגובות שאני קבלתי מאלה שמעיזים לומר את האמת שלהם ישירות בפנים שלי והאמת שלהם שהם אינם יכולים לצפות בתמונות האלה אבל זאת האמת שלי ואני אוהב את האמת שלי ואפילו יותר מתמונות שמלטפות ונעימות לעין המתבונן וזה מהסיבה העיקרית שהמציאות לא תמיד מלטפת ופעמים רבות היא אינה נעימה לצפיה אבל מצד שני היא חייה ונושמת ואני אוהב אותה מאד

לאחר הפוסט הזה אני עוזב את ההתפרעות של הדמיון שלי באופן זמני מפני שאני עובר לספר מספר סיפורים בפינת ההגיגים שלי ואני מאוד רוצה לגרום לכם הנאה ואני מקווה שאצליח ולדמיון הפרוע שלי עוד אתן להתפרע ונחיה כולנו בשלום

סערה בחוף דלילה

גרפיטי בניו יורק והעירום שלי

תמונה מורכבת ולא מובנת גם בשבילי אבל כך היא יצאה ועכשיו היא חייה את החיים שלה עצמאית

אין לי מילה להוסיף לתמונה אלא לומר שהיא דמיון פרוע שלי והיא כול כך שלי

אם לא הייתי כול כך משוחרר לא הייתי מפרסם אבל כמי שאוהב את גויה כול כך מרשה לעצמי

אפילו בסדרה מוטרפת כפי שאני מציג היא יוצאת דופן והיא אם כול חי

העינים הסגולות הפעורות שולטות על התמונה

דמויות

וברור שלא הצלחתי לשלוח את כול התמונות ולפי התגובות של ראובן ואביגיל אם יגיבו אחליט האם לשלוח עוד מסדרת הדמיון הפרוע שלי מפני ששניהם רבי משמעות בשבילי