שיר הספנים

שיר הספנים

מילים: נתן אלתרמן

לחן: יואל ולבה.

לַדֶּרֶךְ סַפָּן, הַיָּם לְפָנֶיךָ, הָרוּחַ עַל הַמַּיִם קָם.

אִם לֹא יִבְגֹּד לִבֶּךָ עַד נֶצַח לֹא יִבְגֹּד בְּךָ הַיָּם.

עֹגֶן הָרֵם, הֶגֶה כַּוֵּן, עֹגֶן הָרֵם, וּפְתַח, וּפְתַח בְּשִׁיר הַסַּפָּנִים:

הָלְכָה סְפִינָתִי בְּלַיְלָה כָּחֹל, הוֹבִילָה אוֹתִי לַיָּם הַגָּדוֹל,

הַיָּם הוּא רָחָב, גַּלִּים וְעָנָן הַדֶּרֶךְ עוֹד רַב, רַב, רַב ...

אם הייתי רוצה לכתוב פרופיל שלי הייתי כותב את שיר הספנים אבל את השיר כתב נתן אלתרמן האחד והיחיד,אני לא יודע עד כמה הכיר את הים באמת אבל לנפש שלי הוא חדר לעומק ועוד לאיזה מעמקים.

אני מאכיל את מי שקורא את ההגיגים שלי ומעיין בתמונות בשתי כפיות שלי בשבוע שנחצבות ממעמקי האוסף שלי שהוא ענק וכרגע אני שולח את אשקלון ואת החוף שלה ואת התיעוד שאני בונה לאשקלון אף אחד לא עשה והוא גדול כמו הים והחוף שאופף אותה ותארו לכם את האוספים של לונדון והונגקונג ויפן והודו וניו יורק ואני בן שבעים ושמונה וכמה שנים נשארו לי עוד ליצור והנפש המסוערת שלי אומרת לי תמשיך בכמה שתספיק ותארו לכם איזה מתנה קיבלתי ממיכל ומאימא שלה.

ולאחר ההגיג הפילוסופי הזה קבלו תמונות מחופי אשקלון המעטירה

המשך להגיג

בחיפשים שלי בהרד דיסק הענק שאבנר חתני קנה לי באיזה פרץ נבואי שאשתמש בו לאגירת התמונות שלי ואכן כיום כול האוסף שלי שמור ולאט לאט חושף בפני את צפונותיו מצאתי תמונה שצלמתי בחוף נידךח שהלכתי בו לכיוון ניצנים באחד השיטוטים שלי ובפתח של מערה ומבנה הרוס מצאתי את הציור שמצולם ועטתי עליו כמוצא שלל יקר

מציג לפניכם את הציור ואולי אוסיף תמונה או שתים על כוחו המגי של הים

רוח באדם

כרוח הים היא

למרחבים תשאף

וגבולותיה אין רץ