התערוכה הראשונה בבית גבריאל

כשהצגתי בבית גבריאל זה היה מקום הולדתי וארץ מכורתי. הכנרת ,הירדן, עמק הירדן היו מובנים בתוכי אבל כבר נפתחתי לעולמות אחרים והעולמות האלו כבר ניכרים בעבודות שלי,

עיבדתי את התמונות והציורים בתכנת פוטו שופ ישנה ופרימיטיבית שלמדתי את תכונותיה בעצמי אבל מעולם לא הצלחתי ליצור אותו הדבר מחדש מפני שאני לא יכול לחזור עליו היום ולשחזר אותו.

העבודה בשכבות ובמיכחולים ובפילטרים נשכחה מזיכרוני לאחר שכול העולם התחיל לצלם בטלפונים והפייס ותרבותו השתלטו על העולם ואני שאני סנוב גדול לא ראיתי את מקומי בסלפי ולייק וחברים וחברות ומחקתי אלפים של בקשות של חברים שמבקשים להיות חברים שלי וניתקתי את עצמי לחלוטין מתרבות זאת וכתוצאה מהניתוק האבק עלה על מה שיצרתי עשרים שנים קודם והטכניקות נשכחו.

לפני כמה שנים התחלתי לכתוב סיפורים ונפתח לפני עולם חדש של המילה והסיפור והעולם הזה השתלט עלי וכתוצאה מזה נפתח הבלוג שלי ושל רעיה שמיכל עיצבה אותו ואני שהמיומניות שלי בכתיבה ובתמונות מושחזות וחדות מאוד ידעתי שהאיחוד בין המילה והתמונה זה בעצם חלום חיי והתחלתי לשלב ביניהם.

השילוב ביניהם מוצג בשני החלקים בבלוג של בית אבא ובדרך לגינות ושם אני שותף מלא אבל לא היחידי ואישתי רעיה מנהלת את האתר ועורכת אותו בצורה מופלאה שאי אפשר להסביר אותה בהגיון ובשכל והרגישות שלה וכמובן שעם תמיכה בתמונות וכאשר נחוץ גם במילים שלי ,ולי יצרה מיכל פינה משלי להגיגים ותמונות שבה אני מחליט בלבדית מה אני מפרסם ומה לא ולדוגמא אני בטוח שאני חוזר על עצמי אבל זה אני וכך אני מתבטא ונוח לי מאד במצב שבפינה שלי מבקרים מעט ואני אוהב את החופש שיש ומכיוון שרוב היצירות שלי נוצרו בעבר ואין לי את היכולות שהיו לי בעבר אלא רק היכולת לשפר

אני גאה להכניס אותכם לאוסף ענק שלי שכולל תערוכות ויצירות אמנות דיגיטליות מדהימות מכול העולם ולמי שיכנס מחכה הנאה צרופה במשך שנים מפני שהאוסף שלי ענקי התמונות הן חלק מהתמונות שהיצגתי בבית גבריאל ואת היתר אציג בשבוע הבא.