פני הבלוג לאן

היו לי ולרעיה היסוסים רבים לאן להתקדם עם הסיפורים של הבלוג,האם להתקדם אל גידול הילדים וסיפורים מאוד יפים שארעו במשך התקופה שגידלנו אותם ואני מאוד רציתי לספר אבל זה ירד מעל הפרק מפני שביני ובין רעיה יש חילוקי דעות על מידת החשיפה שמן הראוי לחשוף וגם בין הילדים יש חילוקי דעות והנושא ירד מעל הפרק

ומצד שני יש הרבה פניות אלינו שנמשיך לספר ולא נפסיק והאמת שלטעמי את סיפור הבלוג לא צריך להפסיק אבל לבלוג יש חיות משלו ולמרות שלתמונות שלי ולאמנות שלי אין סוף אבל עד כמה שהיא יפה ותוססת והיום יש כבר תמישים פוסטים ממנה אבל בסיפור טוב שנערך על ידי רעיה וקטעי סיפורים שלה משולבים בפוסט אין לו תחליף ואני הבטחתי לרעיה שלעולם לא תצעד לבד ותמיד יהיו סיפורים לעריכה דבר שהיא עושה באופן מדהים ורק שהסיפורים לא יגמרו ואז הבלוג הגיב

בשיטוטי ברחבי האוסף שלי נתקלתי בסיפורים שכתבתי על הודו לאחר שחזרנו משם ומיכל אמרה לי שיש בידה את האמצעים לחדש את אוסף התמונות שלנו ורעיה נרתמה למשימה והנה יש לנו התחלה מבטיחה של סיפורים ובאותה צורה חזר אלי הסיפור של גן הירק שלי ושל תמר בקדרון שהוא סיפור גדול ובעזרת תמר אני יכול להרים אותו

ומאחור הקורצים אלי סיפורי המקרא שלי ומעניין לאן כול הנושאים האלו מובילים אותנו ובינתיים אני ממשיך באמנות שלי והולך לפי המצפן שלי ומאמין שהוא יוביל לכיוון נכון מפני שאת ההתמדה יש לי והרצון גם כן

הסיפור של חוה והנחש וגן העדן יסופר מאוחר יותר

הנערה והחד קרן